גילוי מרצון של נכסים והכנסות

למשרדנו ניסיון רב וארוך שנים  ביצוג לקוחות במסגרת  הליכי גילוי מרצון והליכי כופר, לרבות במקרים מורכבים ביותר, שהסתיימו בהצלחה רבה. ניתן לפנות לתיאום פגישת יעוץ ללא התחייבות. במסגרת זו טיפלנו בישראלים שלא דיווחו רווחים מחו"ל ומישראל, לרבות עסקים בחו"ל וחשבונות בנק שנפתחו בחו"ל או חשבונות בנק שירשו מהוריהם. היו לנו הצלחות בולטות בעניין והשגת אישורי מס שלא הטילו מס על הקרן אלא רק על רווחי הריבית שהצטברו בחשבון- הישג שאינו נפוץ ואינו שכיח.

הסבר לגבי הליך של גילוי מרצון

במסגרת הליך הגילוי מרצון מטופלות עבירות השמטת הכנסות או נכסים, ניהול ספרים כוזבים, התחמקות ממס מעסקים ועסקאות בארץ ובחו"ל ועבירות בקשר ליבוא ויצוא. המבקשים לנקוט בהליך זה יגישו הצהרת אמת וישלמו המס המגיע-  אם כן ניתן להתווכח לגבי סכום המס שיש לשלם.

לאחרונה אנו עדים לגל של שכלול והחמרת האמצעים בהם נוקטת רשות המס לקבלת מידע על הכנסות ונכסים לא מדווחים בישראל ובחו"ל. בשנה האחרונה שלחה רשות המס לעשרות אלפי ישראלים דרישות דיווח, הצהרות הון ו/או פתיחת תיקים (הצהרה על מקורות הכנסה בארץ ובחו"ל) על סמך נתונים כלשהם אשר העלו חשש לקיומם של הכנסות לא מדווחות. באותו הקשר יוזכר, כי  מדינת ישראל חתמה עם ארה"ב על הסכם (כללי FATCA) שיחייב בנקים ישראלים להעביר מידע לגבי אמריקאים אשר מחזיקים חשבונות, השקעות וכספים במוסדות פיננסיים ישראלים. הסכם זה מאפשר לישראל לקבל מידע מבנקים אמריקאים לגבי ישראלים (בשים לב שארה"ב אוספת מידע ממספר רב של בנקים מסביב לעולם).

בנקים ומדינות מתחילות להתיישר ומעבירות מידע ממדינה לשניה. היכולת של רשות המס לקבל מידע על נכסים והכנסות בישראל ובחו"ל מתגברת ומיושמת בפועל.

רשות המס גם הצליחה להכניס עבירות המס כעבירת מקור לפי חוק לאיסור הלבנת הון – עובדה שהעניקה למדינה כלים חמורים ביותר למלחמה בהעלמות מס. במקביל פועלת רשות המס בישראל לקבל יותר ויותר חומר לגבי ישראלים אשר משקיעים במדינות זרות, לרבות בהתבסס על רשת אמנות המס הענפה עליהן חתומה מדינת ישראל.

כלל האמצעים האלה מעלים את השאלה הבסיסית: מהם האמצעים העומדים לרשות תושבי מדינת ישראל ותושבי חוץ החייבים במס בישראל ואשר עשויים למנוע מהם את ההרשעה הפלילית הכרוכה באי דיווח על ההכנסות.

 האמצעי העיקרי שעומד לרשות הנישומים הוא הליך שנקרא "גילוי מרצון" (voluntary disclosure) במסגרתו ניתן לפנות לרשות המס ולהצהיר על הכנסות ןנכסים לא מדווחים תמורת קבלת חסינות מהרשעה ואישום פלילי. הליך זה מבוסס על חוזר אשר הוציאה רשות המסים בשנת 2005 על פיו נישום או עוסק פונה מרצונו החופשי לרשות המסים ומגלה בפניה דבר עבירה שביצע הכרוכה באי דיווח על הכנסות ונכסים שיש לו בישראל או מחוץ לישראל ומסדיר את חבות המס האזרחית שחלה עליו ואז מקבל חסינות מאחריות פלילית הכרוכה בכך.

אך בשנים האחרונות מאפשרת רשות המס מימוש הליך זה גם במסלול אנונימי שמאפשר פניה בעילום שם וחשיפת השם רק לאחר הגעה להסכם לגבי המס שיש לשלם. כמו כן, מסלול זה מעניק כוח רב בידי הנישומים להווכח לגבי המס שחל – אם כי סובל הוא במספר חסרונות שכולנו תקווה שההסדר החדש (המתוכנן בספטמבר 2017( יפתור הבעיות שהתגלו בהסדר הקודם. יצויין כי הליך זה הסתיים ורשות המסים שוקלת להוציא נוהל חדש בעניין.

אומנם רשות המס אמורה לפרסם חוזר חדש לגבי גילוי מרצון אך בכדי להימנע מפניה פתאומית של רשות המס עד אז מומלץ לפנות אלינו בהקדם למניעת מצב שהפניה של רשות המס או מידע יתקבל שלא דרך הנישום עצמו עד אז- ניתן לפנות אלינו לשיחת התייעצות לא מחייבת.

שאלות נפוצות
מקרים שטופלו על ידינו
עורך דין ורואה חשבון טארק בשיר

עורך דין ורואה חשבון טארק בשיר

מנהל מחלקת המס האזרחית

עו"ד ורו"ח באשיר הינו בעל תואר שני במנהל עסקים בתחום המימון (MBA) מאוניברסיטת תל אביב, תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

בין השנים 2009-2012 עבד עו”ד באשיר במשרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן – משרד עורכי הדין הגדול בארץ ובין השנים 2005- 2008 היה  שותף במשרד עורכי דין גרי אגרון שמתמחה במסים.

להמשך קריאה לחץ כאן.

עורכת הדין יהודית אביטן

עורכת הדין יהודית אביטן

מנהלת המחלקה הפלילית - עבירות מס והלבנת הון

עורכת דין יהודית אביטן פרשה לאחרונה מרשות המס, הצטרפה כשותפה ומנהלת את המחלקה הפלילית במשרד בכל מה שקשור בעבירות מס ועבירות איסור הלבנת הון.

עו"ד אביטן הינה בעלת וותק של למעלה מ- 20 שנה ברשות המסים כשבשנים האחרונות היא מנהלת את המחלקה המשפטית ומחלקת התביעה האזורית של אגף המכס והמע"מ – בבאר שבע.

להמשך קריאה לחץ כאן.

כתובתנו :

מגדל בסר 3 קומה 35
בני ברק רחוב כנרת 5

טל:03-6055391
פקס: 03-6091229

5 + 4 =

תנאים יסודיים להליך גילוי מרצון

הגילוי מרצון, מקורו בפניה כנה, ולא נעשה בעקבות חקירה או בדיקה המתבצעת על ידי רשות המסים ו/או רשות שלטונית אחרת כגון.

א. ההליך מותנה בכך שאין מידע קודם בידי רשות המסים או בידי רשות שלטונית אחרת הקשור לגילוי מרצון, לרבות חקירה ומידע בתיקי חברות קשורות או שותף.

ב. במשרדי רשות המסים, לא הוחל בבדיקה במישור האזרחי של התיקים הקשורים לנישומים ו/או לתאגידים ו/או לשותפים שיש להם נגיעה לגילוי מרצון. פורסם מידע באמצעי התקשורת, יחשב כאילו המידע מצוי בידי רשות המסים. המידע לא נכלל בכתב תביעה, כתב הגנה, כתב אישום בהליך אזרחי או הליך פלילי בבית משפט או בבית דין בישראל.

דרך פעולה

נישום המגיש בקשה לגילוי מרצון יפנה לסמנכ"ל בכיר לחקירות של הרשות למסים, ויפרט את שמות המבקשים ותוכן הגילוי מרצון לרבות אומדן לגבי אובדן המס.

במידה והוגשה בקשה לגילוי מרצון לגורם אחר ברשות המסים, יעביר האחרון את הפניה לסמנכ"ל בכיר לחקירות. הבקשה תיבדק, והסמנכ"ל הבכיר לחקירות ישיב לפונה, אם יש מניעה לאשר את הגילוי מרצון

אושרה הפניה, לא יינקטו סנקציות פליליות כנגד המבקשים, והם יופנו לגורם האזרחי (פקיד השומה, ממונה תחנת מע"מ, מנהל מיסוי מקרקעין, גובה מכס וכדומה), כדי לפרט את המידע בצרוף המסמכים הרלוונטיים על מנת לתקן את הדו"ח ולשלם את המס הנובע בעקבות הגילוי מרצון.

אם לא אושרה הבקשה על ידי הסמנכ"ל לחקירות לא תעשה רשות המסים שימוש במידע שבבקשה בהליך פלילי, למעט במקרים כאמור לעיל. אין מניעה להשתמש במידע בהליך האזרחי.

עינינו הרואות כי הליך גילוי מרצון חל רק במידה שאין בידי רשות המס מידע קודם לגבי העבירה ובמידה ורשות המס לא החלה בבדיקה קודמת של חבות המס של הנישום.

יצויין כי לעיתים מכריזה רשות המס על מבצעים מיוחדים של גילוי מרצון מטיבים יותר מההליך הרגיל משנת 2005. כך היא הדוגמא לגבי הליך הגילוי מרצון אשר הוכרז בשנת 2012 לגבי הכנסות מחו"ל ואשר העניק פטור מריבית וקנסות.

נשאלת השאלה: האם במקרה בו נשלחה כבר לנישום בקשה להגיש דוח, הצהרת הון ו/או לפתוח תיק לגבי הכנסות מסויימות עדיין קיימת אפשרות לבקש "הליך של גילוי מרצון"?- ראה בהמשך.  

1. הליך הכופר

נישום אשר עבר עבירת מס זכאי לבקש במקרים רבים להמיר את ההליך הפלילי בתשלום "כופר" למדינה כנגד מחיקת העבירה הפלילית (בכך נמנעים מהנישום ההרשעה הפלילית, הקנס הפלילי, העונש הפלילי והקלון).

הליך הכופר הוא למעשה הליך מזורז וזול יותר המהווה חלופה לניהול הליך פלילי נגד נאשם בעבירות מס מסוימות.

העבירות שבהן ניתן להמיר את ההליך הפלילי בהליך כופר כוללות:

עבירות בתחום מס הכנסה.

עבירות בתחום מיסוי מקרקעין.

עבירות בתחום המע"מ

עבירות בתחום מס רכוש.

עבירות בתחום המכס ומס קניה.

רשות המס הקימה ועדות מיוחדות אשר מורכבות מנציגי רשות המס והפרקליטות אשר בוחנות ומכריעות בבקשות לכופר בהתאם לקריטריונים שונים- אשר כוללים: חומרת העבירה, מעורבותו של הנישום העבירה, היקפה העבירה ואורכה, הרשעות קודמות של החשוד, תשלומי כופר בעבר, מצב אישי, בני משפחה התלויים בחשוד, העניין הציבורי בהעמדה לדין, הסרת המחדל, האם מדובר בעבירה של מייצג במסגרת מילוי תפקידו, האם מדובר בתחום שיש בו חובת אמון או נאמנות, הצורך בהרתעה באותו ענף , אי הפקת רווח מביצוע העבירה (למשל: עובד שכיר בחברה שבפועל לא הפיק רווח כספי כלשהו מביצוע העבירה).

פקודת מס הכנסה קובעת רף עליון של הכופר אשר יוטל על הנישום בכך שהכופר לא יעלה על פי שניים מהקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל על אותה עבירה. אך לא נקבע רף תחתון לתשלום כופר. יחד עם זאת, מרבית סכומי הכופר נקבעים בשיעור של 10%-30%.

אך יודגש כי הכופר הוא סכום אשר מתווסף למס האזרחי שחל ולא בא במקומו.

באיזה שלב מוגשת בקשת הכופר? האם ניתן להגיש בקשה להיכלל בהסדר כופר גם טרם הגשת כתב אישום?

מרבית בקשות הכופר מוגשות לאחר תחילת החקירה. אז מוגשת הבקשה ליחידה החוקרת אשר נותנת את חוות דעתה לבקשת הכופר ומועברת על ידיה לוועדת הכופר המוסמכת.

גם בשלב שבו תיק החקירה מועבר לפרקליטות ניתן להגיש בקשת כופר, אלא שהפרקליטות היא זו אשר תיתן חוות דעת לגבי בקשת הכופר, במקום היחידה החוקרת.

ניתן להגיש בקשת כופר גם בשלב שלאחר הגשת כתב האישום.

יחד עם זאת, אין בסעיף 221 לפקודת מס הכנסה (אשר מסדיר את הליך הכופר) הוראה אשר אוסרת הגשת בקשה לכופר טרם תחילת החקירה. כך שניתן להגיש בקשה גם במקרים בהם חושש נישום שרשויות המס קרובות להגיע אליו לגבי עבירה מסויימת ובוחר מיוזמתו להגיש הבקשה לכופר ואף לפני תחילת חקירה כלשהי בנושא.

 לגבי גילוי מרצון, אין טעם לחזור במאמר זה על הדברים הכלולים בנוהלים שמקושרים לעמוד זה. אך מצאנו להדגיש מספר הדגשות לגבי המסלולים השונים:

1.   הערות עקרוניות לגבי כלל המסלולים :

1.   במועד הגילוי מרצון לא נערכה חקירה או בדיקה לגבי הנישום (או בת זוגו או חברות בשליטתו) על ידי רשות המס או משטרת ישראל – אלא במקרים מיוחדים.

2.   כל אדם זכאי ליהנות מהלילך גילוי מרצון רק פעם אחת בלבד- אלא במקרים מיוחדים שתאשר רשות המס.

3.   הגילוי מרצון לא יחול הכנסות ממקורות לא חוקיים (כמו- סחר בנשים, סמים וכדו').

4.   גילוי מרצון לא יחול במקרה שאינו מביא לתשלום מס משמעותי (מושג שסתום שאינו מוגדר!), למעט אם המדובר בנכסים שמקורם בירושה.

5.   גם אם רשות המס אינה מאשרת את הבקשה אז המידע והראיות שנמסרו במסגרת הפניה לא ישמשו את רשויות המס לא בהליך אזרחי ולא בהליך פלילי.

6.   חשוב מאד לנתח את חבויות המס האפשריות בטרם הפניה ולהתכונן לכלל השאלות הצפויות. לא פעם – תלוי בנסיבות העניין ובתקופה שחלפה מפתיחת החשבון – מנסה רשות המס הטיל מס לא רק על הרווחים שנצברו בחשבון (הריבית- למשל) אלא גם על הקרן עצמה  שהופקדה בחשבון- ולחלופין להטיל מס גלובלי על הסכום שהצטבר בחשבון בנקודת זמן מסויימת.

2.   מסלול אנונימי :

1.   מסלול זה יחול עד לחוד ספטמבר 2015 (שנה מיום פרסומו בלבד)

2.   לא ברור בעת כתיבת שורות אלה מנוסח המסלול אם אפשר לעשות בו שימוש גם לגבי הכנסות שהופקו בישראל או שמא רק הכנסות שהופקו בחו"ל

3.   מסלול זה חל על כל עבירה- לרבות פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ.

4.   מסלול זה מאפשר הגשת פניה אנונימית לרשות המס לגבי ההכנסות הלא מדווחות. פרטי המבקש ישארו חסויים עד לאישורה על ידי סמנכ"ל בכיר הרשות לענייני מודיעין.

5.   ובכך טמון יתרון עצום כשהנישום אינו נחשף כל עוד הוא לא יודע אם בקשתו תאושר או לא ומהו סכום המס שישולם.

6.   רק לאחר אישורה העקרוני של הבקשה וכימות חבות המס בהסכם עם רשויות המס האזרחיות יש לחשוף את זהות המבקש (ההליך אמור להסתיים בתקופה שבין 90-180 ימים).

7.   בשלב זה, עשויים להתקיים דיונים לגבי היקף חבות המס שמשקפים השקפות משפטיות ועובדתיות שונות על נסיבות התיק .

8.   קיזוז הפסדים במסגרת מסלול זה: הפסדים שנכללו במסגרת הגילוי מרצון יקוזז רק כנגד הרווחים שנכללו בה- היינו אין אפשרות לקזז הפסדים שנכללו בה מרווחים אחרים. הפסדים שדווחו בעבר כדין בידי הנישום לא יקוזז כנגד רווחים שנכללו במסגרת הגילוי מרצון.

9.   לדעתנו – מגבלה זו חלה רק על המסלול הספציפי הזה.

10.                חשוב מאד לבצע את הפניה במסגרת המסלול האנונימי דרך  עורך דין בלבד שרק הוא נהנה מחיסיון עורך דין לקוח (בניגוד לרואי חשבון ויועצי מס ואח'). כמו כן, יש לבחור עורך דין המומחה לדיני המס המסוגל לנהל דיונים לגבי חבות המס האזרחית בהתבסס על הבנתו המעמיקה במסים.

 

3.   מסלול מקוצר לגילוי מרצון- חל גם לגבי הכנסות בארץ:

1.   מסלול זה מתאים לגבי הון שנצבר שאינו עולה על 2 מיליון ₪ וההכנסות הלא מדווחות אינן עולות על חצי מיליון ₪.

2.   אין במסלול שום מגבלה לגבי מקור ההכנסות הלא מדווחות (בישראל או בחו"ל).

3.   הייחוד של מסלול זה הוא שלאחר אישורה יונפק שובר לתשלום המס שעולה מהבקשה עצמה (ומהדוחות שצורפו לה) כפי שהוערך על ידי הנישום עצמו (אם כי החישוב של המס צריך להיות הגיוני, ברור ומתבסס על דיני המס הקיימים.

 4.   מסלול רגיל :

      1.        מסלול זו יסתיים ביום ה 31.12.2016.

2.          מסלול זה חל על כלל ההכנסות (הן בישראל והן מחוץ לישראל) ועל כלל עבירות המס לרבות עבירות על פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין, חוק מע"מ ופקודת המכס

3.          אם הבקשה מתאימה אז היא תועבר לרשות המס האזרחית (פקיד השומה, מנהל מיסוי מקרקעין או מנהל מע"מ וכדו).אך החסינות הפלילית תחול בכפוף לתשלום המס שיקבע על ידי.

4.          בשלב זה ניתן לדון עם פקיד השומה/ מנהל מע"מ/מנהל מיסוי מקרקעין לגבי חבות המס האזרחית במטרה להקטינה. יחד עם זאת, קביעת המס הסופית על ידי הרשות האזרחית מחייבת את תשלומה (בצירוף ריבית וקנסות) כתנאי להסדר ותחולת החסינות הפלילית.