מיסוי חברות והשקעות בשוויץ

corporate and investment taxes in Switzerland

נושא הדין הפנימי בשוויץ הערות
פיקוח על המטבע כמעט ולא מוטל פיקוח לפי הדין- כפוף לפיקוח שמטילים הבנקים ככלל הבנקים בעולם

.

שיעור מס חברות בשוויץ מוטלים שלושה סוגי מס. מס חברות פדרלי בשיעור של 8.5 % (אפקטיבי זה עומד על פחות מ 7.8%). כמו כן, מוטל מס נוסף בכל קנטון ומס עירוני.

שלושת השיעורים הללו עומדים ביחד על 12% – 24%, תלוי במקום ההתאגדות ובקנטון.

אך הדין השוויצרי אינו מטיל מס על הכנסות מנכסי מקרקעין בחו"ל ועל רווחים של בסיס קבע וסניפים בחו"ל (0% מס)

 

נוסף לכך, הדין בשוויץ מאפשר כמה מנגנוני מס שמפחיתים בצורה ניכרת את שיעור המס האפקטיבי והופכים את שוויץ למקום טוב לאיגוד ורישום חברות בינלאומיות- ראה הרחבה בהמשך.

1.       פטור השתתפות – participation exemption regime

2.       חברות החזקה -holding company regime

3.       Mixed company tax privilege

 

חשוב מאד להדגיש כי מנגנוני מס מקילים אלה שהיוו עד היום תכנון מס לפעילות בינלאומית דרך שוויץ נמצאים היום בבדיקה מחודשת בשוויץ ועולים להשתנות בקרוב- דבר שמחייב בדיקה ועדכון.

שוויץ מחולקת ל 26 קנטונים

אמנת המס חלה גם על מס שחל בקנטונים השונים ובערים השונות.

מי חייב במס? חברות תושבות שוויץ חייבות במס על כלל הכנסותיהן מכל מקום בעולם – למעט רווחים ממוסד קבע או סניף בחו"ל או מנכסי מקרקעין בחו"ל

 

חברות וישויות זרות חייבות במס בשוויץ על רווחים והכנסות שנבעו ממוסד קבע/סניף בשוויץ ועל הכנסות מנכסי מקרקעין בשוויץ.

 

הערה – קביעת מקום צמיחת ההכנסה אינה סוגיה פשוטה וברורה כלל ועשויה להיות בויכוח או להסכמה מראש עם רשויות המס המקומיות.

 

הגדרת מוסד קבע אינה פשוטה ועלולה לכלול מצבים שאינה מהווה נוכחות פיזית גרידא- כגון נציג בלעדי או עובדים. יצויין כי, על פי אמנת המס בין ישראל לשוויץ אתר בניה או פרויקט לבינוי או להתקנה יחשבו כמוסד-קבע רק אם הם נמשכים יותר מ-12 חודשים.

מתי נחשבת חברה כתושבת שוויץ חברה תיחשב כחברה מקומית אם התאגדה ונרשמה בשוויץ או אם הניהול הממשי והאפקטיבי שלה נמצא בשוויץ.

 

 

על פי האמנה, אם חברה נחשבת כתושבת שתי מדינות לפי הדין הפנימי של כל אחת מהן (למשל חברה שהתאגדה בישראל אך מנוהלת משוויץ – או להיפך) אז יראוה כתושבת המדינה בה מתקיים מקום הניהול הממשי בחברה ..

 

הערה: אדם שעושה רילוקישיין (relocation) ויורד מהארץ – אז חברות בשליטתו עלולות/עשויות להפוך לחברות תושבות שוויץ על כל המשתמע מכך גם אם הן נרשמו בישראל. במקרה כזה יש לשים לב גם למס יציאה שעלול לחול על החברה בישראל כשבשוויץ ניתן לקבל STEP-UP לגבי שווי נכסים המוחזקים על ידי החברה- דבר שעשוי להוות תכנון מס מועיל.

סיטואציה דומה של קיימת אם תושב שוויץ עולה או שב לישראל – אז חברות בשליטתו עלולות להיות מסווגות כתושבות ישראל.

המס על סניף של חברה זרה בשוויץ: סניף מקומי של חברה זרה ימוסה כאמור לעיל.

 

יחד עם זאת עם העברת הרווח של הסניף לחול לא ישולם ככלל מס נוסף בשוויץ (remittance tax).

 

אם הסניף המקומי הוא של חברה ישראלית – אז החברה הישראלית תצטרך להשלים המס עד למס חברות ישראלי (כיום 25%) אך ההעברה של הרווח של הסניף לישראל לא נחשבת כאירוע מס בפני עצמה לא בשוויץ ולא בישראל.
דיבידנד שמקבלת חברה תושבת שוויץ: דיבידנד שמקבלת חברה מקומית מחברה מקומית אחרת או מחברה זרה יהיו חייבים במס ככל הכנסה אחרת.

 

יחד עם זאת תחת מנגנון הפטור השתתפות participation exemption – דיבידנד מחברה מקומית או זרה יהיה פטור ממס   בשוויץ בהתקיים מספר תנאים וחלופיות- וביניהם למשל אם החברה מקבלת הדיבידנד מחזיקה ביותר מ10% במניות החברה מחלקת הדיבידנד. פטור זה הינו בבדיקה מחודשת בפרלמנט השוויצרי והדבר מחייב התעדכנות לגבי מהלכים חדשים.

 

רווחי הון (capital gains tax) רווחי הון שמפיקה חברה תושבת שוויץ חייבים במס רגיל כמו כל הכנסה רגילה.

 

יחד עם זאת, מכירת מניות בחברה זרה או שוויצרית זכאית לפטור ממס בשוויץ בתנאים מסוימים- וביניהם שהחברה המוכרת החזיקה ב 10% לפחות במניות החברה הנמכרת והיא החזיקה במניות יותר משנה או שווי המניות עולה על מיליון פרנק שוויצרי.

פטור זה הינו בבדיקה מחודשת בפרלמנט השוויצרי והדבר מחייב התעדכנות לגבי מהלכים חדשים.

 

 

לפי אמנת המס – ישראלים ישלמו מס בשוויץ רק על מכירת נכסי מקרקעין שם, מכירת מניות בחברה שעיקר נכסיה מקרקעין בשוויץ ומכירת נכסים וציוד השייכים למוסד קבע בשוויץ. בשאר המקרים ישולם מס רק בישראל. וההיפך נכון גם לגבי תושבי שוויץ המוכרים נכסים בישראל.
Holding company regime – מנגנון זה חל על חברות שהן חברות החזקה (שיותר משני שליש מהכנסותיהן הן מדיבידנד או יותר משני שליש מנכסיהן הם החזקה במניות של חברות אחרת) ובתנאי שאין להן הכנסות מעסק או מסחר בשוויץ.

חברה כזו תהיה פטורה ממס קנטוני ומס עירוני בשוויץ ותהיה חייבת במס רק במס פדרלי בשיעור אפקטיבי של 8.7% בלבד- בשים לב שתחת מנגנון הפטור השתתפות הכנסות מדיבידנד ורווחי הון ממכרית מניות עשויים להיות פטורים גם ממס פדרלי.

יצוין כי מנגנון הינו בבדיקה מחודשת בפרלמנט השוויצרי והדבר מחייב התעדכנות לגבי מהלכים חדשים.

 

Mixed company tax privilege: מנגנון זה מתאים לחברות שעיקר הפעילות שלהן היא בחו"ל – היינו, שיותר מ 80% מהכנסותיהן הן מפעילות עסקית בחו"ל ויותר מ80% מהוצאותיהן משולמות בחו"ל.

במקרה כזה תהיה החברה חייבת במס כולל וסופי (כולל מס פדרלי ומס קנטונאלי ועירוני) שנע בין 9%-13% על הרווחים מחו"ל (תלוי בקנטון).

רווחים משוויץ ימוסו לפי הדין הרגיל ולא לפי מנגנון זה.

 

 

יתרונו מנגנון זה הוא בכך שמשקיעים יכולים לנצל מנגנון זה בכדי לשלם 9% מס בשוויץ על כלל הרווחים מחוץ לשוויץ ולקבל "פרונט" של חברה שוויצרית משלמת מס וליהנות מכלל אמנות המס של שוויץ.

מנגנון זה נוצל על ידי חברות חברות ומשקיעים בכדי לפתח פעילות מסחרית בינלאומית דרך שוויץ ו/או להקים חברה שוויצרית שתחזיק בקניין רוחני IP וזאת דרך תשלום מס נמוך בשוויץ .

יצויין כי מנגנון זה הינו בבדיקה מחודשת בפרלמנט השוויצרי והדבר מחייב התעדכנות לגבי מהלכים חדשים.

משקיעים שכבר עשו במבנה מיסויי זה שימוש חייבים לבחון מחדש את כדאיות ואת החסינות שלהם מבעוד מועד ולהיערך לשינויים הצפויים

 

Principle Company Regime מנגנון זה מנוצל על ידי משקיעים זרים בכדי לנהל פעילות מסחרית מחוץ לשוויץ ולשלם מס נמות מאד בשוויץ שהגיע לעיתים ל %5-3% מס וזאת על ידי ייחוס חלק ניכר מהכנסות החברה לחו"ל ולא לשלם מס על אותן הכנסות מחו"ל שכאמור פטורות ממס בשוויץ בתנאים מסויימים.

 

הסדרים כאלה גם אושרו מראש על ידי רשויות המס בשוויץ.

 

 

יצויין כי מנגנון זה הינו בבדיקה מחודשת בפרלמנט השוויצרי והדבר מחייב התעדכנות לגבי המהלכים והשינויים הצפויים.

 

כמו כן, משקיעים שכבר עשו במבנה מיסויי זה שימוש חייבים לבחון מחדש את כדאיות ואת החסינות שלהם מבעוד מועד ולהיערך לשינויים הצפויים

קיזוז הפסדים ניתן לקזז הפסד כנגד רווחים בשנים הבאות אך לא יותר משבע שנים .

אין לקזז הפסד אחורה.

זיכוי של מס זר מס ששולם בחו"ל בקשר להכנסה שהופקה מחו"ל מקבל ביטוי רק כניכוי מההכנסה החייבת בשוויץ אך המס הזר לא מקוזז מהמס השוויצרי המשולם למעט לגבי הכנסות מדיבידנד, ריבית ותמלוגים בתנאים מסויימים.

 

שים לב – אמנת המס בין ישראל לשוויץ קובעת כי הכנסותיו של תושב שוויץ בישראל שנקבע לגביהן שזכויות המיסוי היא לישראל על פי האמנה אז שוויץ תפטור אותן ממס שוויצרי – למעט הכנסות מדיבידנד, ריבית או תמלוגים המשולמים לתושב שוויץ.
ניכוי מס במקור מדיבידנד שמשלמת חברה שוויצרית לתושב זר 35% –

 

בכפוף לשיעור נמוך יותר שנקבע באמנת מס רלוונטית ובכפוף להסכם בין האיחוד האירופיי ושוויץ לפיו חברה שוויצרית עשויה לא לנכות מס מדיבידנד שהיא משלמת לחברה אחרת תושבת האיחוד- בהתקיים מספר תנאים.

 

אמנת המס עם ישראלי מפחיתה את הניכוי מס במקור שתבצע חברה שוויצרית לתושב ישראל (ולהיפך) ל:

 

(א)                     5%- אם מקבל הדיבידנד הוא חברה המחזיקה במישרין בלפחות ב-10% בחברה המשלמת.

(ב)                      15% בכל המקרים האחרים.

 

 

ניכוי מס על העברת רווחים של סניף מקומי לחו"ל ככלל 0%.
ניכוי מס במקור מריבית לתושבי חוץ 0%

 

35% – לגבי ריבית שמשולמת על פיקדונות בבנקים ואגרות חוב וכדו.

 

ריבית שמשולמת לחברה אחרת תושבת האיחוד האירופי עשויה להיות פטורה ממס לפי הדירקטיבה האירופית.

אם חל ניכוי מס במקור (ולא חל פטור מניכוי לפי הדין הפנימי)   אז אמנת המס מפחית את הניכוי מס במקור לריבית שמשולמת לישראלים ל:

(א)                 5 %במקרה של ריבית המשתלמת לבנק

(ב)                 10 % בכל המקרים האחרים.

 

ניכוי מס במקור מתמלוגים 0% .
ניכוי מס במקור משירותים (לרבות שירותי ניהול) שמשולמים לתאגידים או יחידים תושב חו"ל 0%

 

מחירי העברה בשוויץ לא קיימים כללים מיוחדים למחירי העברה אך מיושמים הכללים שחלים במדינות ה OECD
כללי CFC אין כללים מיוחדים
דוחות מאוחדים אין אפשרות

 

מס רכוש מוטלים כל מיני מסים על רכוש – בשיעורים נמוכים.

 

ביטוח לאומי בקשר לעובדים חל ומגיע ל 15.5% שהמעסיק משלם מחציתו.
מס ערך מוסף ומס עסקים בשוויץ מוטל מע"מ בשיעור שנע בין 0%-18% על מכירת מוצרים, על שירותים בשוויץ, על יצוא ויבוא של סחורות ושירותים.

ליצוא של סחורות ושירותים מוענק בד"כ מע"מ בשיעור אפס.

עסקים מסויימים פטורים ממע"מ כגון בנקים, חברות ביטוח, חברות שעוסקות בדירות למגורים וכדו.

הגשת דוחות ותשלום מס חברה תושבת שוויץ וחברה זרה שיש לה הכנסות החייבות במס בשוויץ חייבות להגיש דוחות שנתיים לצרכי מס פידרלי ומס קנטונלי כשמועדי ההגשה משתנים מקנטון לאחר.

 

מיסוי יחידים שעושים רילוקישיין שוויץ

Relocation to/from Switzerland– Tax Aspects

נושא הדין הפנימי השוויצרי הערות/ אמנת המס עם שוויץ
פיקוח על העברת כספים לחו"ל ככלל- אין מגבלות.
שיעור מס על הכנסה של יחידים

 

 

בשוויץ מוטלים שלושה סוגים של מס על הכנסה : (1) מס פדראלי שחל בשוויץ (2) מס קנטון (cantonal tax) שחל בכל קנטון בשוויץ (3) מס עירוני.

 

מס פדרלי מוטל בשיעור מס פרוגרסיבי שעולה מ 0% ועד ל 11.5%

המס של הקנטון והמס העירוני משתנים מקנטון לקנטון ומעיר לעיר   – אך אפשר לסכם ולומר כי השיעור הגבוה ביותר של שני מסים אלה נע בין 14% ל 35%.

 

 

בשוויץ יש 26 קנטונים ושיעורי המס בהם משתנים מאד מקנטון לאחר.

 

אמנת המס בין ישראל לשוויץ חלה על שלושת סוגי המס האלה.

מיסוי תושבי שוויץ תושב שוויץ חייב במס פידרלי על הכנסותיו מכל מקום בעולם worldwide (לרבות שכר עבודה, שירותים עזק, דיבידנד וכדו) למעט רווחים עסקיים שנבעו מבסיס קבוע בחו"ל, רווחים שנבעו מנכסי מקרקעין מחוץ לשוויץ ולמעט מספר פטורים שנקבעו בחוק.

 

ככלל בסיס זה משמש לקביעת מס הקנטון והמס העירוני.

 

 

לגבי הכנסות מישראל – על פי אמנת המס עם שוויץ- התחייבה שוויץ (ישראל לא נתנה התחייבות מקבילה) כי אם לגבי הכנסה מסויימת ניתנה זכות מיסוי לישראל (לאו דווקא זכות בלעדית) אז שוויץ תפטור אותה הכנסה בידי תושב שוויץ. פטור זה בשוויץ לפי האמנה אינו חל לגבי הכנסות מדיבידנד, תמלוגים או ריבית שמשלם ישראלי לתושב שוויץ – אז יוענק זיכוי של המס הישראלי כנגד המס השוויצרי שיחול- ככל שיחול לפי הדין בשוויץ.

 

מיסוי תושבים זרים (לרבות ישראלים) בשוויץ: אדם שאינו תושב שוויץ לצרכי מס יהיה חייב במס על הכנסותיו שנבעו משוויץ בלבד ושמקורן: מנכסי מקרקעין בשוויץ, מעסק שם, ממתן שירותים בשוויץ, החזקה בשותפות שוויצרית, פנסיה מקרן שוויצרית ועוד- למעט פטורים שנקבעו בחוק.

 

 

קביעת מקם הפקת ההכנסה אינה שאלה פשוטה וויכוחים רבים מתנהלים מסביב לשאלה זו.

 

לגבי שכיר ישראלי שעובד בשוויץ: קובעת אמנת המס כי תושב ישראלי ישלם מס בשוויץ בקשר להכנסת עבודה (שכיר) רק אם העבודה מבוצעת בשוויץ (המס בשוויץ יקוזז מהמס הישראלי). אולם הכנסת עבודה תהיה פטורה ממס בשוויץ גם אם העבודה בוצעה בשוויץ בהתקיים כל אלה: העובד שהה בשוויץ פחות מ 183 ימים בשנה ומי ששילם את שכרו אינו מעסיק או מוסד קבע שנמצאים בשוויץ.

לגבי הכנסה של עצמאי : על פי אמנת המס עם שוויץ הכנסה משירותים (או משלח יד) של עצמאי תושב ישראל או שוויץ תמוסה רק במדינת התושבות שלו (ראה מבחני תושבות לעיל) ותמוסה במדינה שממנה משולמת ההכנסה רק אם עומד לרשותו בסיס קבוע בקביעות באותה מדינה. במקרה זה, ניתן לחייב במס במדינה שבה נמצא בסיס הקבע רק אותו חלק מהכנסתו הנובע מאותו מוסד קבע.

 

ומי נחשב כתושב שוויץ ? (1)   אדם שגר בשוויץ ומתכוון לגור בה דרך קבע נחשב כתושב דימוסילד בשוויץ לצרכי מס- לצורך זה נבדקים כלל הקשרים המשפחתיים והכלכליים והחבריים של האדם.

(2)   אדם ששוהה בשוויץ למטרות הפקת הכנסה ו/או עבודה במשך יותר מ 30 ימים אז הוא יחשב כתושב שוויץ.

(3)   אדם ששוהה בשוויץ במשך יותר מ 90 ימים לכל מטרה.

היינו, ישראלי שעובר לגור בשוויץ עשוי/עלול להיות מסווג כתושב שוויץ ולהיות חשוף לכלל המסים שם.

לפי אמנת המס בין ישראל לשוויץ מקום שיחיד נחשב כתושב שתי המדינות אז, ייקבע מעמדו לפי המבחנים להלן(כללי שובר שוויון):

מקום בית קבע;

אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו החיוניים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");

אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע אף לא באחת משתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שבה הוא נוהג לגור;

אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות, או אם אינו נוהג לגור אף לא באחת מהן, יראוהו כתושב המדינה שהוא אזרחה;

אם הוא אזרח של שתי המדינות, או אינו אזרח אף לא של אחת מהן, יישבו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות את השאלה בנוהל הסכמה הדדית.

 

רווחי הון רווחי הון ממכירת נכסים, למעט נכסי מקרקעין בשוויץ, פטורים ככלל ממס פידרלי ומס בקנטונים השונים – אלא אם מכירת הנכס מסווגת כפעילות עסקית (למשל סוחר במניות) אז הרווח יחוייב בשיעורי המס הרגילים.

 

יחד עם זאת רווח הון ממכירת נכסים שהם חלק מנכסי מוסד קבע בשוויץ עלולים להיות חייבים במס פידרלי בשיעורי המס הרגילים ובמס בקנטונים השונים שלעיתים קובעים מס מיוחד לרווחי הון כאלה.

 

רווח הון ממכירת נכסי מקרקעין בשוויץ עלולים להיות חייבים במס בקנטונים השונים. שיעור מס זה משתנה מקנטון לקנטון ותלוי במספר נתונים- כגון שווי הנכס, תקופת ההחזקה שלו וכדו.

 

יצוין כי בישראל – מס רווחי הון נע בין 25%-30% – בדרך כלל. המשמעות היא שניתוק התושבות מישראל עשוי להועיל.

 

לפי אמנת המס תושבי מדינה ישלמו מס רווחי הון במדינה השניה   רק בקשר לרווח ממכירת נכסי מקרקעין שם, ממכירת מניות בחברה שעיקר נכסיה מקרקעין שם וממכירת נכסים וציוד השייכים למוסד קבע באותה מדינה. בשאר המקרים ישולם מס רווח הון רק במדינה בה המוכר נחשב תושב ולא במקום הימצאות הנכס – וזאת אם המעביר הוא הנהנה שביושר לגבי הנכס ממנו נובעים הרווחים.

 

במקרים בהם תושב שוויץ (לרבות תושב ישראלי שניתק את התושבות מישראל לשוויץ) מוכר נכס בישראל או בשוויץ והרווח פטור בשוויץ לפי הדין הפנימי (שזה די שכיח בשוויץ ) ופטור ממס בישראל לפי אמנת המס אז לא ישולם כל מס בשום מדינה. יחד עם זאת, במקרה של ניתוק תושבות מישראל יש לשים לב למס יציאה שעלול לחול בישראל.

מסוי הטבות לעובדים באופציות –ESOP או במניות (לרבות restricted shares) ההטבה תמוסה כשכר רגיל הן במס הכנסה והן בביטוח לאומי.

ההכנסה מתוכניות כאלה תמוסה באחד המועדים האלה:

(1)   במועד הקצאה לגבי זכויות סחירות וחופשיות מכל הגבלה.

(2)   במועד ההבשלה (vesting) לגבי זכויות מוגבלות

(3)   במועד המימוש של האופציות למניות בפועל במקרה של הקצאת אופציות לגבי זכויות לא סחירות או מוגבלות.

מכירת המניות לאחר מכן פטורה ממס רווחי הון כאמור לעיל.

 

אמנת המס עם ישראל עשויה לפטור ממס חלק מההכנסה מזכויות כאלה – לפי תנאי האמנה.

 

כמו כן, במקרה שך רילוקישן עלול להיווצר מצב של כפל מס לגבי זכויות שמוסו במועד ההענקה או במועד המימוש – סוגיה שיש לפתור אותה מבעוד מועד.

חישוב נפרד ומאוחד בין בני זוג החישוב בשוויץ הוא חישוב על בסיס מאוחד.
הוצאות מוכרות בניכוי הדין מעניק אפשרות לנכות חלק מהוצאות ששולמו ושחיוניות לצמיחת ההכנסה.
ניכויים אישיים ומיוחדים הדין גם מאפשר לנכות ניכויים אישיים מוגבלים.
הכנסות מדיבידנד וריבית: דיבידנד וריבית -לרבות דיבידנד מחו"ל – חייבים בידי מקומיים בשיעורי המס הרגילים.

אולם, אם בעל המניות מחזיק מעל 10% ממניות החברה המחלקת אז רק 60% מהדיבידנד חייב במס פידרלי והשאר פטור ממס. הטבה זו חלה גם לגבי מס קנטוני בחלק מהקנטונים.

 

חברה שמשלמת דיבידנד או ריבית למקומי מנכה מס בשיעור של 35% – מס זה מחושב כנגד המס הסופי שחל בעקבות הגשת הדוח השנתי.

 

חברה שמחלקת לזרים ריבית או דיבידנד מנכה מס של 35%- שיעור מס זה נחשב כמס סופי בידי זרים אלא אם יש הוראה מטיבה באמנת המס.

לגבי הכנסות מדיבידנד שמשלמת חברה שוויצרית:

אמנת המס עם ישראלי מפחיתה את הניכוי מס במקור שתבצע חברה שוויצרית לתושב ישראל ל:

(א)      5 אחוזים – אם מקבל הדיבידנד הוא חברה המחזיקה במישרין לפחות ב-10 אחוזים בחברה המשלמת. (ג)       15 אחוזים בכל המקרים האחרים.

 

לגבי דיבידנד שמשלמת חברה ישראלית:

חברה ישראלית שמשלמת דיבידנד לתושב שוויץ תנכה מס:

(א)                 5 אחוזים – אם מקבל הדיבידנד הוא חברה המחזיקה במישרין לפחות ב-10 אחוזים בחברה המשלמת.

(ב)                  10%- אם החברה הישראלית מחלקת הדיבידנד נהנית מהחוק לעידוד השקעות הון לגבי ההכנסה המחלקת.

(ג)                   %15 בכל המקרים האחרים.

 

לגבי ריבית:

אמנת המס מפחית את הניכוי מס במקור ל:

(א)      5 %במקרה של ריבית המשתלמת לבנק ישראלי; וכן (ב)      10 % בכל המקרים האחרים.

 

שיטת מסוי מיוחדת lump-sum taxation הדין השוויצרי מאפשר לאזרחים ותושבי שוויץ שגרים בחו"ל מעל 10 שנים לשלם מס בשיטה מיוחדת שנקראת lump-sum taxation – לפיה ישולם מס לא לפי ההכנסות אלא לפי חלק מהוצאות המחיה של המשפחה.

שיטה זו חלה לגבי מס פידרלי ובחלק מהקנטונים גם לגבי מס קנטנאלי- וניתן להגיע להסכם מראש לגבי גובה המס עם רשויות המס.

 

שיטה זו אינה חלה לגבי הכנסות מעבודה או מעסק בשוויץ והיא כפופה למספר הגבלות ותנאים.

מס מתנות וירושה (inheritance & gift tax) לגבי תושבי שוויץ (לרבות ישראלים שהפכו להיות תושבי שוויץ) עלול לחול מס ברמת הקנטון (לא מס פידרלי) על קבלת נכסים בירושה או במתנה בשיעורים המשתנים מקנטון לקנטון וזאת לגבי נכסים בשוויץ ומחוץ לשוויץ- למעט נכסי מקרקעין מחוץ לשוויץ.

 

לגבי תושבי ישראל (לרבות ישראלים שעדיין נחשבים לישראלים למרות המעבר לגור בשוויץ-על פי אמנת המס עם שוויץ) עלול לחול מס ברמת הקנטון (לא מס פידרלי) על נכסי מקרקעין בשוויץ.

 

יש כמה פתרונות בכדי להימנע ממס זה.

מס יציאה –EXIT TAX אין

 

היינו תושבי שוויץ שעוזבים את המדינה למדינה אחרת- לרבות לישראל- אינם חשופים למס זה מעצם העזיבה- אך יש לקחת בחשבון מס מתנות וירושה לגבי נכסי מקרקעי בשוויץ – ראה לעיל.

 

כמו כן, עזיבת שוויץ אינה פוטרת ממס הכנסה רגיל שחל בשוויץ על הכנסות ורווחי הון המופקים בשוויץ.

 

ביטוח לאומי   social security ביטוח לאומי בשוויץ חל על שכירים ועצמאיים שוויצרים לגבי הכנסותיהם מעבודה או מעסק.

היטל זה חל גם לגבי עובדים זרים שעובדים בשוויץ או שיש להם עסק בשוויץ לגבי ההכנסות שהופקו בשוויץ.

 

שיעור הביטוח לאומי לגבי שכירים נע בין כ 10% ועד 15.5 %- ולגבי שכירים חצי מוטל על המעסיק וחצי על העובד (שמנוכה משכרו)

 

עצמאיים משלמים היטל ביטוח לאומי בעצמם אך בשיעור של 9.7% לגבי הכנסותיהם מעבודה או מעסק.

לגבי תושבים זרים- לעיתים חלה אמנת ביטוח לאומי שחתמה שוויץ שעשויה להפחית שיעורים אלה ו/או לזכות בביטוח לאומי על סמך תשלומי ביטוח לאומי במדינת התושבות.

 

שוויץ חתמה על אמנת ביטוח לאומי עם ישראל שיש לבדוק את השלכותיה לגבי ישראלים שעברו לגור או לעבוד בשוויץ.

הגשת דוחות ותשלום מס חלות חובות דיווח רחבות בשוויץ גם לגבי זרים שיש להם הכנסות מעבודה או עסק בשוויץ.

 

דוחות המס מוגשים ככלל עד סוף מרץ .

 

ישראלים שעוברים לגור בשוויץ- יצטרכו לשים לב לצורך בהגשת דוחות מס בשוויץ לגבי הכנסותיהם בשוויץ. ברם, ככל שאותם תושבים כבר מסווגים כתושבי שוויץ לצרכי מס אז הם עלולים להיות מחוייבים לכלול בדוחותיהם הכנסותיהם ברחבי העולם ואף בישראל   (בכפוף לאמנת המס בין המדינות).

 *כלל הזכויות שמורות לעו"ד ורו"ח טארק בשיר