פורסם פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין קרן תל אביב לפיתוח שדן בשאלה האם תשלומים שמשלמת חברה למנכ"ל שלה באמצעות חברת ארנק שנשלטת על ידו מהווה "שכר" בפועל או דמי ניהול?
היינו, האם יש להשקיף את חברת הארנק שנשלטת על ידי המנכ"ל ולראות בבעל השליטה בה כנותן שירותים ישירות לחברה וכשכיר בה?
באותו עניין נפסק כי לאור הנסיבות המאוד מיוחדות של המקרה יש להתעלם מהחברה דרכה ניתנו שירותי הניהול ויש לראות במנכ"ל כשכיר של החברה.
המערערת, קרן תל אביב לפיתוח, חתמה ביום 14.8.2002 על הסכם העֲסקה עם מר אברהם בן שושן, שבמסגרתו הוסכם, כי מר בן שושן ישמש כמנכ"ל המערערת. התשלומים בפועל לא נעשו ישירות למר שושן וכשכר אלא דרך חברה בשליטתו המלאה של מר שושן אשר הנפיקה חשבוניות מס עבור שירותי הניהול.
בדו"חות הניכויים של הקרן דווח על התשלומים ששולמו לחברת בן שושן כהוצאות ניהול ולא כשכר. כמו כן, לא ניכתה הקרן את המס שהיה יש לנכות משכר ולא שילמה מס מעסיקים.
פקיד-שומה תל-אביב 5 בחר להתעלם מהחברה של בן שושן וקבע כי ההכנסה ששולמה הינה הכנסת עבודה בידי מר בן שושן אשר חייבת בניכוי מס כשכר ובמס מעסיקים .
בית-המשפט המחוזי, דחה את טענות הקרן וקיבל את טענות פקיד השומה.
בית המשפט התבסס על הנסיבות המיוחדות של המקרה בכדי להגיע לתוצאה זו והתבסס, בין היתר, על עובדות אלו:
1. הסכם ההעסקה נחתם עם מר בן שושן ולא עם החברה שלו.
2. מעיון בהסכם עולה כי המדובר בקבלת שירות ניהול ממר שושן עצמו באופן אישי ולא בקבלת שירותי ניהול מהחברה שלו. ההתקשרות והשירותים הם אישיים של מר שושן ואי אפשר להחליף אותו.
3. החברה הוקמה רק לאחר חתימת ההסכם.
4. עם סיום עבודתו של מר שושן אצל הקרן נחתם הסכם המסדיר את הזכויות והוא התייחס למר שושן עצמו ולא לזכויות החברה שלו.
5. לפי הפסיקה הקיימת בדיני עבודה מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין מר שושן לבין הקרן עצמה.
בית המשפט הדגיש את הנסיבות המיוחדות של המקרה וכי אין בהחלטתו בכדי למנוע מתן שירותי ניהול דרך חברות.